#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 'הכל' ששניניו במשנה (הכל שוחטין, הכל ממירין, הכל מעריכין הכל חייבים.. והכל סומכים) האם הוא לכתחילה או דיעבד?	"יש 'הכל' לכתחילה ויש 'הכל' דיעבד.<p dir=""rtl"">הכל ממירים - אין ראיה, דאף אם תאמר שהכל לכתחילה, חזרה המשנה ואמרה לא שאדם רשאי להמיר.</p><p dir=""rtl"">הכל מעריכין - ודאי דיעבד, דלכו&quot;ע באומר הרי עלי, טוב אשר לא תדור.</p><p dir=""rtl"">הכל חייבים - זה ודאי דוקא לכתחילה, כגון הכל חייבים בסוכה, בציצית וכד'.</p><p dir=""rtl"">הכל סומכים - ודאי שזה לכתחילה דכתיב &quot;וסמך ידו ונרצה&quot;.</p><p dir=""rtl"">הכל שוחטין - מצד עצמו ניתן היה לפרש לכתחילה או דיעבד, אבל מדתני ושחיטתן כשרה דיעבד, ודאי שרישא לכתחילה, דאם לא תרתי דיעבד למה לי.</p>"	חולין ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: ג מה הביאור במשנה 'הכל שוחטין, ושחיטתן כשרה, חוץ מחרש שוטה וקטן שמא יקלקלו את שחיטתן, וכולן ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה' (טמא, כותי, כותי, מומר, מומחים ומוחזקים)?	"רבה בר עולא: הכל שחוטין לכתחילה - אפ' טמא [שנטמא בשרץ או ששחוט בקרומיות של קנה] בחולין שנעשו על טהרת הקדש וקסבר דכקודש דמו, ובלבד שלא יגע בבשר, ושחיטתן כשרה בדיעבד - בקדשים, דלכתחילה לא ישחוט שמא יגע בבשר, אבל אם שחט ויודע שלא נגע כשר. חוץ מחש&quot;ו אפ' בדיעבד לא - שמא ישהו ידרסו ויחלידו, וכולן שחשטו ואחרים רואים אותם - לשון כולם ודאי לא קאי על חש&quot;ו דאם כן הם ששחטו מבעיא ליה, אלא אטמא במוקדשים ואינו לפנינו שנשאל אותו אם נגע. [אף דכבר תנינן כל הפסולים ששחטו שחיטתן כשרה הכא עיקר התם תני לה אגב שאר פסולים ואב&quot;א התם דקאי בקדשים עיקר והכא תני לה אגב טמא בחולין.]<p dir=""rtl"">אביי: הכל שוחטין - אפ' כותי כשישראל עומד על גביו, ושחיטתן כשרה - אם אינו עומד על גביו אפ' יוצא ונכנס, אם מביא לו חתיכה ואוכל כשר בדיעבד, חוץ מחש&quot;ו - אפ' בדיעבד, וכולן וכו' - קשה על מה קאי.</p><p dir=""rtl"">רבא: כנ&quot;ל, אלא סבר שיוצא ונכנס מועיל לכתחילה כמו שמצאנו ביין נסך, ומה שאמרו לכתחילה לא ובדיעבד כשר בבא ומצאו שחוט.</p><p dir=""rtl"">רב אשי: הכל שוחטין - אפ' ישראל מומר לאכול נבלות לתאבון כשבודק סכין ונותן לו. ושחיטתן כשרה - אם שחט בלא שבדק סכין בדיעבד בודק ואוכל. וכולם שחטו ואחרים רואים - קשה דאם הסכין קיים שיבדוק עכשיו ואם אינו קיים מה יועיל שאחרים רואים אולי הסכין היה פגום.</p><p dir=""rtl"">ל&quot;ק דרבינא: הכל מומחין שוחטים אפ' לא מוחזקים, ושחיטתן כשרה - כשאין יודעים בו שיודע הלכות שחיטה ושחט, שואלים אותו אם יודע הלכות שחיטה כשר בדיעבד. וכולם וכו' - דליתא קמן דלבדקיה, אם אחרים רואים ששחט כדין ניתן לאכול.</p><p dir=""rtl"">ל&quot;ב דרבינא: הכל שוחטים - מוחזקים ששחטו בפניו ב' או ג' פעמים ולא התעלפו אפ' אין ידועים כמומחים. ואם שחטו - שאינם מוחזקים לכתחילה לא ישחטו, שמא יתעלפו, אבל אם הם אומרים שלא התעלפו שחיטתן כשרה בדיעבד, וכולם וכו' - שאינם לפנינו לשאולם אם התעלפו.</p>"	חולין ב:		
